top of page

לשמור לסופ"ש - תרגול מיינדפולנס קליל
העולם שלנו נהיה מהיר. מהיר מדי. אנחנו עוברים מדבר לדבר, ממשימה למשימה, משיחה לשיחה – והרבה פעמים נדמה שאנחנו בכלל לא שם. עושים הכל על טייס אוטומטי, הטייס האוטומטי הוא זה שמנהל אותנו כשאנחנו קמים וישר בודקים הודעות, כשאנחנו אוכלים מהר מהר, נוסעים בלי לזכור את הדרך,או כשמסתיים יום שלם ואנחנו שואלים את עצמנו לאן הוא נעלם. ואז מגיעה שבת. בלי לעשות הרבה רעש, משהו בקצב משתנה. הטלפון קצת יותר בצד, הלו"ז מתרוקן, והזמן פתאום מאפשר להתעכב – על שיחה, על מחשבה, על רגע קטן. שבת לא מבטלת


מתקשה להרדם? 3 צעדים שיעבדו כמו קסם
רוב האנשים מנסים להכריח את הגוף להירדם בזמן שהמחשבה עדיין ערה. זו הסיבה שאנחנו שוכבים במיטה והמחשבות ממשיכות לרוץ. הלב מרגיש חסר מנוחה, והמוח מסרב לכבות. אבל כאן הטעות: הגוף שלנו לא מחליט מתי אנחנו נרדמים. מערכת העצבים שלך היא זו שמחליטה. וכשמערכת העצבים מופעלת — לא נוכל להכניס את הגוף למצב שינה. אז במקום להכריח את העצמנו להרדם, צריך ללמד את המוח לשחרר. הנה השיטה: שלב 1 — נשיפה איטית נשיפה ארוכה יותר מהשאיפה. שאיפה 4 שניות — נשיפה 8 שניות. זה שולח ללב מסר: “אתה במקום בטוח


סגולות הריפוי של המילה תודה
לפעמים נדמה ש"תודה" היא רק מילה מנומסת, איזו נורמה חברתית שאנחנו זורקים לאוויר מתוך הרגל. אבל בשנים האחרונות מחקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה וחקר המוח מצביעים על כך שתרגול קבוע של הוקרת תודה יכול להיות קשור לשיפור בתחושת הרווחה הנפשית, ליותר רגשות חיוביים, לראייה אופטימית יותר של החיים, ולחיזוק תחושת המשמעות והחיבור — הן לעצמנו והן לאחרים. חלק מהמשתתפים במחקרים דיווחו גם על שינה טובה יותר, יותר סבלנות ביומיום, ועל תחושה כללית של יציבות פנימית. אז איך דבר קטן כמו "תודה" יכול


bottom of page


